שינויים מתבקשים בהרגלי הצריכה

עד שיהיו פתרונות מערכתיים לטיפול בפסולת (במהרה בימנו אמן) מה שכל אחד מאתנו יכול לעשות הוא להשתדל איפה שאפשר. ואיפה אפשר? אפשר לעשות שינויים בהרגלי הצריכה ואפשר להקפיד על מחזור של כמה שיותר פסולת.

נקודה ירוקה

רובנו, כשזורקים את שקית האשפה לפח הירוק בישוב, ל"צפרדע",  חשים מעט הקלה. אבל האם חשבתם פעם לאן הולך כל הזבל שלנו? ובכן, כל פיסת פסולת, כל גרם של אשפה שאנחנו זורקים ל"צפרדע" מגיע במשאיות לקבורה באתרי הטמנת פסולת. בעיניי, זה קצת כמו לטאטא את הלכלוך מתחת לשטיח רק במימדים אדירים: בישראל לבדה מתבצעת הטמנה של כ- 10,000,000 (עשרה מיליון) ק"ג פסולת מידי יום מתחת לאדמה! מעל פני השטח הכל נראה בסדר, אבל מתחת... שם מתנקז הלכלוך, שם  הכל רוחש וגועש... ואכן הפסולת שלנו, כפי שאנחנו מנהלים אותה עדיין, גורמת להתרחשות רבתי בקרקע. בבטן האדמה נוצר גז מתאן כתוצאה מערבוב הפסולת הרטובה האורגנית (שאריות המזון) עם הפסולת היבשה (זכוכית, מתכות, נייר, קרטון, פלסטיק וכו'). בחירייה, הר הזבל של ישראל, החדירו צינורות לתוך ההר ששואבים את גז המתאן שנוצר בו והיום הגז מתועל להפקת חשמל. אגב, גז מתאן הוא אחד מגזי החממה הרעילים ביותר ומצד שני הוא גז המשמש לתחבורה "ירוקה", ואגב נוסף, חירייה היום היא פארק מחזור חינוכי, שווה ביקור, אך כרגע סגור לרגל שיפוצים עד ינואר 2013. אז נכון, אפשר לשאוב את הגז שנוצר במטמנות ולהשתמש בו, ואפשר לאטום את המטמנות בחומרים חזקים כדי שהמיץ של הזבל לא יחלחל לאדמה וימית אותה ואפשר להרחיק את המטמנות מאזורים מיושבים כך שלא נצטרך לראות ולהריח את זה. אבל... דבר מכל אלה לא  יכול לתקן את העיוות שבקבורת פסולת במטמנות שגורמת לבזבוז חומרי גלם, זיהום בשל השינוע הרב ובזבוז של המשאב היקר לנו ביותר: אדמת ארץ ישראל.
עד שיהיו פתרונות מערכתיים לטיפול בפסולת (במהרה בימנו אמן) מה שכל אחד מאתנו יכול לעשות הוא להשתדל איפה שאפשר. ואיפה אפשר? אפשר לעשות שינויים בהרגלי הצריכה ואפשר להקפיד על מחזור של כמה שיותר פסולת.
כחלק מפרויקט "מהפיכת המחזור ביו"ש" שמוביל איגוד ערים לאיכה"ס שומרון, ליוויתי בחודשיים האחרונים משלב התכנון כמה קייטנות שביקשו להכניס את הנושא הירוק לקייטנה. לשם כך הגדרתי מהי קייטנה ירוקה ואני בוחרת להביא  לפניכם את עיקרי הדברים כיוון שהם מתאימים להתנהלות ירוקה בכל מסגרת, משפחתית, יישובית עסקית וכו':
1.      צריכה מינימלית –עברו על רשימת הקניות / צריכה שלכם ובדקו האם יש דרך להקטין או לוותר על משהו ממנה.
יש לי דוגמא מצוינת שממחישה את הנקודה: שאלתי רכז קייטנה מסוימת כיצד יתנהל נושא ההזנה בקייטנה. תשובתו היתה "טרופית ולחמניה לכל ילד". "טרופית?!" כמעט שאגתי בדרכי הלא אלגנטית והתקשיתי לעצור בעצמי: "ואתה רוצה להיות קייטנה ירוקה?!". בשקית טרופית יש כחצי כוס מיץ (ולא נכנס לדיון אם הוא טעים, בריא וכו') וכל שקית כזו עתידה להישאר אתנו בכדור הארץ כאבן שאין לה הופכין לכ-  500 השנים הבאות. הסתובבתי הרבה בין קייטנות וראיתי בצער רב שזה היה פתרון נפוץ מאוד. אותו רכז השתכנע בקלות רבה לוותר על הטרופיות, וכתחליף כל ילד התבקש להביא בקבוק אישי קטן והקייטנה רכשה בקבוקי תרכיז. כך יצא שהילדים שתו יותר, לא נוצרה פסולת (בקבוקי התרכיז הושלכו לכלובי מחזור בקבוקי הפלסטיק) והקייטנה צמצמה עלויות! WIN WIN SITUATION! זה הכי טוב.
2.      שימוש מינימלי בשקיות ניילון: לעשות כמה שיותר שימוש חוזר בכל שקית ולשים אוכל בקופסאות רב פעמיות במקום בשקיות. אישית אני משתמשת בקופסאות הגלידה האליפטיות, זה נוח ויעיל להפליא.
3.      להמעיט עד כמה שניתן בפסולת שהולכת להטמנה ע"י שימוש במתקני המחזור הקיימים. לאתר בסביבה הקרובה פתרונות קצה לסוגים רבים ככל האפשר של פסולת ולהציב  פחים בהתאמה אצלכם. אצלי לדוגמא: יש קומפוסטר בחצר, ובישוב יש מתקנים לאיסוף נייר, קרטון, בקבוקי פלסטיק, סוללות ובגדים. מכיוון שכך, יש לי בבית פח/דלי/ארגז לכל אחד מסוגי הפסולת הנ"ל. בצורה כזו מעט מאד פסולת נשארת בפח האשפה "הרגיל" שהולך להטמנה.
שלוש קייטנות בבנימין נענו בשתי ידיים לאתגר לקחת אחריות על הפסולת וזכו לקבל מהאיגוד ומהמשרד להגנת הסביבה מופע קצב מיוחד עם כלי נגינה עשויים מבקבוקים, פחיות, צינורות וכו', מופע שנכתב במיוחד סביב הנושא של הפרדה והפחתה של פסולת. הישובים הם: מעלה לבונה, מעלה מכמש ונחליאל. בשלוש הקייטנות הילדים הפרידו נייר ומוצריו ובקבוקי פלסטיק, נמנעו משימוש בשקיות ניילון, וכל היצירה נעשתה מפסולת שהילדים הביאו מהבית (פרחים מבקבוקים, תיקים מחולצות ישנות, עציצים מגביעי גבינה, חרוזים מעיתונים צבעוניים ועוד). במעלה לבונה ובמעלה מכמש נמצא גם פתרון לפסולת אורגנית, במעלה לבונה הילדים העבירו את שאריות המזון לפינת החי בישוב ובמעלה מכמש הציבו קומפוסטר בחצר. בשתי קייטנות אלה, שהשתתפו בהן 230 ילדים, נשקלו בשבועיים הראשונים של הקייטנה 5 ק"ג פסולת בלבד!
הקייטנות שהוכרו כ"ירוקות" לא נתבקשו אפילו להיות סביב נושא ירוק כלשהו אלא פשוט נדרשו לקחת אחריות על הפסולת שהם מייצרים. חשוב לי לציין זאת כי כ-ו-ל-ם מייצרים פסולת והטיפול הנאות בה צריך להפוך לטבע שני שלנו בין אם אנחנו שוחרי טבע ומחבקי עצים ובין אם אנחנו אנשי היי-טק, מסחר או כל עיסוק אחר. ההתנהלות שהצעתי לקייטנות, ואני מציעה אותה לכל מסגרת אחרת, אינה גוזלת הרבה זמן ולא כסף אך דורשת תשומת לב והתגייסות. היא מכריחה אותנו להיות מודעים לפסולת שלנו ולקחת עליה אחריות כדבר שבשגרה, כאורח חיים.
להלן כמה מילים שכתב רכז קייטנה לאנשי קהילתו:
"קייטנת עין טובה שמה לה למטרה לחנך לעין טובה על הסביבה ולתדהמתי זה אכן מצליח. הודות לתדרוך של איגוד ערים כמעט ואין לנו זבל! בכל כיתה החניכים עשו קרטון למיחזור נייר, פלסטיק, ואורגני. החניכים מקבלים כל יום לחמניה (אין שקיות סנדויץ') המעט שנשאר הולך לקרטון מיחזור אורגני. הם מקבלים שתיה לבקבוקים שיש להם, וכל הנייר שמשתמשים בו ליצירה כאשר מסיימים הולך לקרטון למיחזור נייר. כך שיש ממש מעט פסולת שלא ניתן למחזר.אני ממליץ שתנסו את זה בבית".
 
כל טוב והמשך קיץ ירוק.
תהילה כהן
ענבלים בירוק
efespsolet@gmail.com