01/13 משפחה ירוקה בישראל

תחרות המשפחה הירוקה בישראל הגיעה גם לבנימין. כמה תובנות להתנהלות סביבתית בחיי היום יום.

 טבת תשע"ג
 
נקודה ירוקה
 
לפני כשבועיים סיפר גיסי היקר על תחרות המשפחה הירוקה בישראל. את התחרות עורכים המשרד להגנת הסביבה וידיעות אחרונות ולמרות שהיא מפורסמת כבר זמן מה יצא שהגשנו מועמדות ממש בדקה התשעים (מועד ההגשה האחרון היה 15/12/12 בשעה 23:59 והחומר שלנו התקבל אצלם ב 15/12 בשעה 23:58... תשעים אמרתי? תשעים ותשע...). כעבור ימים ספורים כבר התייצבו אצלנו כתב וצלם מטעם התחרות המדוברת. לקחנו אותם לסיור בבית ובסביבותיו והם נהנו לראות כמה מהדברים המיוחדים באורח החיים שלנו. במיוחד התעכבו על שירותי הקומפוסט, ניצול המים האפורים לטובת השקיה והחיים בספר המדבר ללא צורך במזגן (אפילו מאוורר אין לנו). שירותי קומפוסט אינם מחוברים למים כלל ובמקום להוריד מים מכסים עם חומר אורגני יבש, כגון נסורת. בכך, כמשפחה של 4 נפשות, אנחנו חוסכים כ- 200 ליטר מי שתיה כל יום(!). בנינו בחצר מתקן לאיסוף הפסולת הרטובה, שכרגע, באין בעלי חיים, כוללת גם את הפסולת הרטובה מהמטבח, ומכל הכבודה נוצר דשן איכותי במיוחד (שימו לב כמה הדבר הגיוני: נאמר כי מעפר באנו ואל עפר נשוב, אם כן, טבעי הדבר שכל מה שקשור לגוף שלנו שייך לאדמה). המים האפורים אצלנו, מי הכיורים, המקלחת, מכונת הכביסה וכו' נאספים בחוץ, עוברים דרך אבנים בגדלים שונים, עוברים כמה צמחי מים ונאגרים לטובת השקיה במיכל מתאים במדרון הגבעה. חיסכון באנרגיה מתבצע אצלנו ע"י בנייה מתחשבת בכיווני אור ואויר וכך עד שקיעת השמש אין צורך בהדלקת אור ופתחי אוורור נכונים שומרים על טמפרטורה סבירה בימות הקיץ (בחורף אנחנו מחממים עם קמין עצים). אבל, ויש אבל גדול, שלושת הנושאים האלה מתקיימים אצלנו לא רק בגלל שאנחנו שוחרי איכות הסביבה אלא בעיקר בגלל שאורח החיים שלנו מאפשר זאת.
בעוד האורחים המכובדים מסתובבים בשטח, ניסיתי לחשוב מה הדגשים שהייתי רוצה לשים בשיחה שתתקיים לאחר מכן. הרי אם הכתבה תתפרסם זה יקרה בתקשורת הארצית ולרוב המכריע של אזרחי ישראל, גם לאלה שחשובה להם הסביבה, שירותי קומפוסט בכלל אינם רלוונטיים, שימוש חוזר במים אפורים טכנית קשה ליישום ואלא אם כן הם בדיוק עכשיו בשלב תכנון בית חלומותיהם – גם בנייה חוסכת אנרגיה לא מדברת אליהם.
אז מה כן?
דימיתי בראשי מפגש עם משפחה מרובת ילדים בבני ברק, או רווק הי-טקיסט בבנין דירות חדש במרכז הארץ; מה אני יכולה להמליץ לשני בתי האב השונים האלה לעשות שיהיה בגדר ידידותי לסביבה אבל בלי להשתגע יותר מידי?   
הברור מאליו הוא לעשות שימוש מרבי במתקני המיחזור הקיימים בסביבה, ויש רשויות בארץ שבנוסף לנייר, קרטון ובקבוקי פלסטיק יש כבר הפרדת פסולת אורגנית. אבל מה מעבר? אני חושבת שהכותרת היא שינוי במודעות ושינויים בהרגלי הצריכה. אתן דוגמא: אחותי לקחה על עצמה להפריד בביתה את פסולת הנייר (יש פח כחול סמוך לבנין מגוריה) ולצורך העניין קנתה סל נצרים יפה במחיר של 100 ₪ (במבצע). בביתי אנחנו גם מפרידים נייר ואני אוהבת חפצים נאים, אז לקחתי קופסת קרטון מהמתנה שהילדה שלי קיבלה ליום הולדתה ובפעילות יצירה עם הילדים קישטנו אותה עם בדים צבעוניים מחולצות ישנות. בכך קיבלנו את מיכל איסוף הנייר היפה שרצינו, חסכנו את פסולת הקרטון והחולצות, חסכנו כסף והרווחנו עשייה משפחתית חיובית.
המודעות לכך שכל מה שאנחנו צורכים בא ממשאבי כדור הארץ ושמשאבים אלו הם מוגבלים מביאה אותנו לשפר את התנהלותנו ביחס לסביבה, כל אחד בהתאם לאורח חייו. אחד ישתמש יותר בתחבורה  ציבורית, אחר יקפיד יותר על צריכה מקומית, אחת תיקח על עצמה להפחית את צריכת שקיות הפלסטיק ואחרת תיתן דעתה להפחית את צריכת החשמל והמים במשפחתה.
גם אם הדבר נראה פעוט, כל השתדלות היא עוד משהו, וגם המסע הכי ארוך מתחיל בצעד אחד קטן.